הרחבת מרפסת שמש בבית משותף

הרחבת מרפסת שמש בבית משותף

בשנים האחרונות יותר ויותר בעלי דירות בבתים משותפים שוקלים הוספה של מרפסות שמש חדשות או הרחבה של המרפסת הקיימת. שינוי תקנות התכנון והבנייה בישראל בשנים 1992-2009 תקנות התכנון והבנייה בישראל הובילו לכך שהקבלנים שיווקו בעיקר דירות בעלות מרפסות שאינן חופפות (לעיתים מרפסות אלה מכונות גם מרפסות קופצות או מרפסות לסירוגין). הסיבה לכך היא שעל פי תקנות התכנון והבנייה בישראל באותם שנים, מרפסת מקורה חושבה חלק משטח הבנייה היקר. מכיוון שהרבה דיירים העדיפו לקבל את זכויות הבנייה בתוך הדירה, פעמים רבים ויתרו מראש על הקמת המרפסת או שהוקמו מרפסות קטנות בנות 4-6 מ"ר בלבד. בשנת 2010, תוקן תיקון לחוק התכנון והבנייה בישראל אשר מאפשר בניית מרפסות חופפות. תיקון זה יצר ביקוש עצום בקרב דיירים בבתים משותפים להוספה או הרחבת מרפסות קיימות. על פי התקנות החדשות, ניתן להוסיף או להרחיב את המרפסות הקיימות לגדלים של בין 12-20 מ"ר מבלי שייחשבו כחלק מהשטח העיקרי של הדירה. התיקון לחוק התכנון והבנייה אינו משתמש בזכויות הבנייה של כלל הדיירים ודורש תכנון קצר של מספר חודשים והיתר בנייה של הוועדה המקומית. מהן השיטות להרחבת הרחבת מרפסת שמש? נכון להיום, קיימות 2 שיטות עיקריות להרחבת מרפסת שמש קיימת בבתים משותפים: קידוח קונבנציונלי – השיטה הישנה, הנפוצה והמוכרת ביותר בישראל אשר במהלכה החברה הקבלנית קודחת ומכינה את שלד הבניין ליציקה עתידית של כל המרפסות. לרוב שיטה זו זולה יותר משיטת הבנייה הקלה אך היא יוצרת לכלוך והרס של הגינה המשותפת. בנייה קלה – שיטת הבנייה הקלה היא פחות נפוצה בישראל. באופן כללי, הבנייה הקלה מאפשרת להתבסס על קורות פלדה יצוקים, מגולוונים ומוכנים מראש אשר מאפשרים לחברה הקבלנית לבצע עבודה מהירה ונקייה הרבה יותר מהשיטה הקונבנציונלית. לסיכום, ניתן להרחיב ולהגדיל את מרפסות השמש הקיימות, ללא צורך בזכויות בנייה או היתרים מיוחדים מן הרשות המקומית. הוספה או הרחבת מרפסת שמש מהווה תוספת משמעותית לשווי הדירה (לרוב, העלאת שווי הדירה מתבטאת ב – 10%-20% מהערך הכללי) ומאפשרת לך למכור את הדירה […]