ידידה שלי ניגשה אלי השבוע וביקשה ממני שני שקל, הבטתי בארנקי, ובפנים היו חמישה שקלים, כמה שאני הייתי צריך בשביל לשים במדחן בשביל חנייה לסידורים שהיו לי להמשך היום. בכל זאת ללא לבטים מיותרים ולאור העובדה שהיא ביקשה לא התחשבנתי ונתתי לה את השני שקל , זה לא הקטע בסיפור שבו אתם אמורים להריע לי על נדיבותי הרבה, חכו לסוף יש לזה פואנטה.
בהמשך אותו יום שנסעתי לאן שנסעתי לצורך סידורים בעודי בא להחנות, מכונית אחרת יצא מן החנייה, ביקשתי מן הנהג היוצא אם יש בידו תו חנייה , והוא נתן לי את שלו, מאחר ומן הסתם לא היה לו צורך בו עוד. ובכך חסכתי לעצמי 3 שקל, במקום החמש הפוטנציאלים שהיו אמורים ללכת למדחן.
בהמשך אותו שבוע הזמנו פיצה אני וכמה חברים מהצבא לבסיס, מאחר ולא היה לחלק מאיתנו מזומן סיכמנו שאחד יזמין את הכל באשראי שלו והאחרים שאין להם מזומן יחזירו לו בהזדמנות.
שהגיע הפיצה אני זה שהלך לקחת אותה מהש.ג, ניגשתי לשליח וחתמתי על הקבלה, השליח הביט בי ואמר "מה לא נותנים פה טיפ?" הסברתי לו שמאחר ואין לנו מזומן אז הזמנו באשראי ואי לכך אין לנו גם כסף לטיפ. האמת היא שזה היה שקר לבן, כי לי באותו רגע היה מטבע של 10 עלי, אבל לא נתתי לו אותו מסיבה הבאה, ככה יהיה לנו יותר כסף במזומן להחזיר במיידי לאותו אחד שהזמין באשראי וגם הייתי צריך את הכסף הזה בשביל חנייה ליום למחרת כי הייתי אמור לנסוע לעזריאלי לפגישה.
יום למחרת לאחר שחניתי בעזריאלי מודיע לי בן פגישתי כי הוא נבצר ממנו להגיע, תארו לכם את הפתעתי כי גיליתי שה10 ? אשר הוצעתי בחניון היו לחינם.
מה אני בא להגיד פה בעצם מעבר למשתמע מן הדברים שאני קמצן, (בבקשה אל תשפטו אותי, אני חייל מזומנים זה נושא רגיש אצלי), העולם עובד כמו שההודים טוענים ? קארמה! , כמו שאנחנו היהודים מאמינים בקבלה, תיתן ירשם לך זכות שם למעלה ותקבל. ככה זה, אתה נותן אתה מקבל, אתה לא נותן לוקחים ממך, פשוט כמו שזה נשמע.
זה ישמע לכם מוזר ואולי קצת לא ריאלי כל האמונה המיסטית הזאת, אבל יש מאחוריה לוגיקה מאד פשוטה ונכונה, שבין אם אנחנו אנשים דתיים, רוחניים או מה לא יהיה לנו כדאי לאמץ אותה בתור גישה לחיים נכונים.עלינו לדעת שכאשר אנחנו נותנים, אל לנו לחשוב כי אנחנו נקבל את התמורה שלנו מאותו אדם שלו נתנו, התמורה שלנו תבוא כבר בדברים אחרים. אם נעשה טוב נזכה לטוב, ואלו מכם שרוצים ממש להיסחף ולהיות קיטצ'ים ויש כמה יחדי סגולה כאלה, לעיתים המעשה הטוב עצמו הוא תמורה מספקת, ההרגשה שלדעת שעשית חסד עם אחר. אני לא אומר שכל מי שעושה רע או כל מי שמתקמצן או חוסך יפגע בהתאם לכך בכל פעם,העולם היה מקום צודק אם כך היה מתנהל במלואו, אבל למרבה האירוניה ככה זה עבד בעבורי באותו שבוע, אני חושב שהדוגמא הקלאסית הזאת היא המחשה די פשוטה ויפה ל'איך' עובד המנגנון הזה בקוסמוס שלנו.
אז הרי לכם ושיהיה לכולנו שבוע מקסים ומלא נתינה...