אוף איזה יום זה היה ..ממש דיכאוני !יצאתי מהבסיס עם הראש למטה והידיים בכיסי המכנס הירוק הצבאי שלא כובס מחמת חוסר החשק של להיראות חייל מדוגם למופת...כנראה ששנה ו8 חודשים זאת תקופה מספיק ממצה כחייל ג'ובניק . התקדמתי לעבר תחנת האוטובוס הכל כך מוכרת לי עד שפלאפוני צילצל ובחוסר רצון מוחלט עניתי.מעבר לקו הייתה ס' , ידידה שגם במקרה יצאתי איתה במשך שבועיים בעבר הלא רחוק, ומה לעשות, היא חזרה לחבר שלה לשעבר אבל נשארנו ידידים טובים בכל זאת..."יונתן,אתה חרמן? " אמרה באדישות ."אני לא יודע מה עובר עלייך אבל אין לי מצב רוח עכשיו היה לי יום מגעיל""אז הגיע הזמן לשפר אותו" התעקשה."על מה את מדברת ?" שאלתי בסקרנות..הרי אני מכיר את ס' היא בחורה רצינית בדר"כ, אפילו יותר מידי רצינית..."תקשיב בוא למלון מרידיאן בחיפה הערב ב8:30,בוא לבד" כמעט ציוותה עליי וניתקה.עמדתי בשוק בדיוק כשהאוטובוס למחוז חפצי מגיע ועוצר. הנהג שכבר מכיר אותי מסתכל עליי בציפייה שאני יעלה לאוטובוסאבל אני פשוט עמדתי וחשבתי....מה היא מתכננת שם? למה עכשיו ? הרי אנחנו ידידים יותר מידי טובים....דלת האוטובוס נסגרה , והאוטובוס המשיך ליסוע.שעה הייתה כבר 19:30 , החלטתי לנסוע למלון .באוטובוס פגשתי חבר מבסיס סמוך ששאל אותי לאן אני נוסע הרי זה לא הכיוון לעיר שלי.טענתי שיש לי כמה סידורים לעשות בחיפה. אולי לא שיקרתי...הגעתי למלון ב8 ורבע נכנסתי ללובי ופשוט חיכיתי לס'. קיוותי שזה לא טריק או נקמה. לא שעשיתי לה משהו רע אבל לכו תדעו מה עובר לבחורה בראש. ויותר מהכל דמיינתי מה יכול לקרות בחדר במלון....חיכיתי עוד רבע שעה,ועוד 5 דקות ואין שום סימן לס'.אבל היא הגיעה ,יפה מתמיד ...שיער שטני חלק שרואים שנעשתה בו עבודת מספרה משובחת.. היא הייתה לבושה בשמלה שחורה שהבליטה את הגוף הגבוה והמעוצב שלה.איזה ניגוד..הרגשתי כל כך ג'יפה...אני עם המדים הלא מכובסים והיא מלכת היופי לשנת 2004... התקרבתי אליה וכשהגעתי כמו אדיוט אמרתי : "חשבתי שלא תגיעי"...אבל אז תפסתי את עצמי בידיים והצלחתי להגיד "את ניראת ממש ממש טוב ..."היא רק חייכה,תפסה לי את היד והובילה אותי למעלית בלי לומר מילה...עלינו לקומה 7 וכשהגענו לחדר 712 היא סוף סוף אמרה "ידעתי שתגיע מהבסיס,תיכנס להתקלח אני יחכה לך במיטה".חצי חיוך דבילי עלה לי על הפנים.... הרי ידעתי שיש אלוהים .. בדיוק ביום שהכי הייתי צריך חום וקרבה מישהו שם שמע אותי...התקלחתי מהר ומצאתי אפילו בושם לגבר, צרפתי ,אם זיכרוני אינו מטעה אותי שס' הכינה מראש.לא שאלתי את עצמי יותר מידי שאלות ופשוט נתתי לזה לקרות הרי אלוהים רצה שזה יקרה ומי אני שיגיד לא לאלוהים..?היה נפלא.. יותר מכל מישהי אחרת שהייתי איתה עד היום. ובבוקר היא הסבירה לי הכל..למה אני ולמה זה קורה עכשיו ... היא הוציאה מהתיק שלה כרטיס טיסה הלוך בלבד להודו עם תאריך להיום בלילה.."לא הייתי יכולה ליסוע בלי להיפרד ממך כמו שתמיד רציתי" אמרה בעיניים טובות.
ואני חיבקתי אותה וחשבתי "יאללה כנראה שאין אלוהים... עד שאני טועם מגן עדן הוא מחזיר אותי לגיהנום..."