מסתבר שמדרשי חז"ל הקדושים מכילים הרבה מאוד רמזים לגבי התקופה הזו, שבה אנו נמצאים. זו תקופה קשה, לכל הדיעות, ולראיה - ראו מה שקורה בעירהאבות הלוא היא חברון
יובאו כאן דברים הכתובים ב"ספר אליהו", שעפ"י המסורת מתאר את דברים שנגלו לאליהו הנביא (מבשר הגאולה) כאשר ברח מאיזבל, לאחר שפירסם את אחדותו יתברך בעולם בהר הכרמל. להזכירכם, כך נכתב במלכים א יט:

ויגד אחאב לאיזבל את כל אשר עשה אליהו, ואת כל אשר הרג את כל הנביאים בחרב: ותשלח איזבל מלאך אל אליהו לאמור - כה יעשון אלוהים וכה יוסיפון, כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם: וירא, ויקם, וילך אל נפשו, ויבוא באר שבע אשר ליהודה, וינח את נערו שם: והוא הלך במדבר דרך יום, ויבוא, וישב תחת רתם אחת, וישאל את נפשו, למות, ויאמר - רב עתה ה?, קח נפשי, כי לא טוב אנוכי מאבותיי: וישכב, ויישן תחת רותם אחד, והנה זה מלאך נוגע בו, ויאמר לו: קום אכול:
חלק מהדברים שקרו אח"כ, אינם מסופרים במקרא, אבל מובאים ב"ספר אליהו", הרי הם לפניכם:

ספר אליהו
"וישכב, וישן תחת רותם אחד, והנה זה מלאך נוגע בו, ויאמר לו: קום אכול". רזא גלא ליה מיכאל, שרא רבא דישראל, לאליהו הנביא בטורא דכרמל (סוד גילה לו מיכאל, השר הגדול של ישראל, לאליהו הנביא בהר הכרמל): קץ וזמן שעתיד להיות באחרית הימים, בסוף ארבע מלכויות, בימיו של מלך רביעי העתיד להיות.
[אמר אליהו הנביא:] נשאתני רוח ה?, והוליכני לדרום העולם, וראיתי שם מקום גבוה בוער באש, ואין כל בריה יכולה ליכנס שמה.
שוב נשאתני, והוליכני למזרח העולם, וראיתי שם כוכבים נלחמים זה עם זה ואינם נחים.
שוב נשאתני רוח, והוליכני למערב העולם, וראיתי שם נפשות בצער גדול, כל אחד לפי מעשיו.
ואז אמר לי מיכאל קץ העתיד להיות באחרית הימים, בימיו של מלך העתיד להיות*, הרמלת שמו, ויש אומרים תרמלא שמו. ר? יהודה בן בתירא אומר כורש שמו, רבי שמעון בר יוחאי אומר הכשרא שמו, והלכה כרבי שמעון דאמר הכשרא שמו.
מלך אחרון שבפרס יעלה לרומי שלוש שנים, זו אחר זו, עד שפושע בה שנים עשר חודש, ושלושה גיבורי מלחמה עולין לקראתו מן הים, והם נמסרין בידו. מלך פחות שבמלכים, בן שפחה, גיגית, עולה לקראתו מן הים, ואלו יהיו אותותיו שראה בו דניאל: פניו ארוכות, בין עיניו גבהות, וקומתו גבוהה מאד, וכפות רגליו גבוהין, ושוקיו דקים.
ועתיד לשלוח ידו בו ביום על עם נאמן, ועתיד להזיע בו ביום שלש זיעות, וכל המזלות מתקבצין והולכין למקום אחד, עושקין בתים וגוזלין שדות, ומכין יתום ואלמנה בשוק, אבל אם יעשו תשובה תהיה להם סליחה?
אני רוצה להתמקד בדבר שאולי כבר נראה לרבים די ברור, במה שהתעכב עליו המדרש הנ"ל, בשם של ה"מלך", דהיינו השליט, שבזמנו עתיד להיות הקץ, משום שכל שאר הפרטים - לא ברור זמנם, כמה רחוקים הם מהקץ.
שימו לב: השם המקורי הוא "הרמלת" או "תרמלא", ואח"כ יש דיעות חכמים לגבי שמו. לפי מה שאני מכיר מהמדרשים, דיעות החכמים כאן אינם ממש שמו, אלא מלמדים על
אישיותו ולכן מי שרוצה לדעת את השם עצמו, צריך להתמקד בדברים הראשונים שנאמרו.
אף אחד לא מצפה שחז"ל יכתבו לנו במדוייק את השם שלו, אלא רק בדמיון מה, כמו ש"גוג" רומז ל"ג?ורג?" (כפי שאושר ע"י הרב חוזה הצונאמי). עכשיו קחו את השם תרמלא, ותקראו אותו אחורנית: אלמרת. עכשיו זה כבר ברור, לא? תחליפו את הת? ב-ט?, וזה כבר ברור מאליו: אלמרט, אהוד אולמרט, מ"מ מקום ראש הממשלה, הוא השליט שבימיו, עפ"י המדרש הנ"ל יבוא הקץ!
(אגב, גם ביטוי השם הראשון: הרמלת, דומה מאוד בביטויו לאלמרט, רק צריך להחליף את מיקום הר? עם הל?: הלמרת או אלמרת, שזה אלמרט)
אגב, גם האמירות של המדרש ש"עושקין בתים וגוזלין שדות, ומכין יתום ואלמנה בשוק", נראית מאוד מתאימה למה שאנחנו רואים שמתרחש לאחרונה נגד עינינו, כאשר בחברון עיר הקודש, מפנים בכוח ובמכות יהודים ויהודיות מבתים ששייכים בקניין גמור ליהודים (שאושר ע"י בית דין מוסלמי ב-1807, והשטח היה ידוע כשטח יהודי גם בקרב הערבים החיים באיזור ההוא) - ומעבירים אותם לפלסטינים. והיכן זה קורה? אומר המדרש: "בשוק", דהיינו בשוק הסיטונאי של חברון (יש לציין אמנם, ש"שוק" בחז"ל הוא גם שם נרדף לרחוב), שנבנה ע"י הירדנים בזמן הכיבוש של חברון, על אדמה יהודית, ע"י "האפוטרופוס על נכסי האוייב הציוני", שלקח לרשותו את השטח שהיה קניין גמור של יהודים. ועכשיו גם ממשלת מדינת ישראל ה"ציונית" הפכה להיות בדיוק כמו "האפוטרופוס על נכסי האוייב הציוני", במקום להשיב את השטח לבעליו המקוריים, הם נותנים הוראות לכוחות הביטחון (ביטחון של מי?) "להיכנס" במתיישבים ולעשוק מהם את בתיהם, ולהכות אותם. האם אלה לא בדיוק דברי המדרש?

עושקין בתים וגוזלין שדות, ומכין יתום ואלמנה בשוק.
לסיכום המאמר הזה, אני חייב לציין, שלמרות שאני מכיר את נושא אחרית הימים מזה זמן רב, אני לא זוכר מעולם שמדרשי חז"ל התיישבו כ"כ יפה עם המציאות היומיומית, כמעט בבירור גמור, כמו בתקופת החודשים האחרונים, והשבועות האחרונים. אין לי ספק ולו הקל שבקלים שאנחנו עומדים על פתח הגאולה, אך כפי שאמרו חז"ל - תקופה קשה ח"ו מצפה לפני הגאולה. הם גם פירטו, במקום אחר, היכן תהיה התקופה הקשה בעיקרה (ר? שיר השירים רבה פרשה ב): במדבר יהודה. במקור חז"ל דיברו על 45 יום קשים, שיהיו בהם נסיונות קשים לישראל, ומי שיעמוד בהם יזכה לביאת המשיח, ומי שלא יעמוד - ח"ו יימסר להריגה ע"י הגויים. מקורות אחרים מדברים על בעיות בירושלים עיר הקודש. אני בטוח שכולנו מקווים, כי ברבות השנים והייסורים, התמתקו הגזירות הנ"ל, וביאת המשיח לא תהיה כרוכה בייסורים נוספים לישראל.
כך או אחרת, אני חושב שהיום כבר אפשר להגיד בפה מלא:
היכונו לביאת המשיח!